“מדריך הטרמפיסט ל”בחירות 2015

שלום לכם,

דממה יחסית נפלה בצד העברי של הבלוג מכמה סיבות. עבודה, כתיבה, נושאים שהצריכו התייחסות בלועזית וכמובן השיעמומון הזה שנקראה מערכת הבחילות לכנסת השמונה מאות (איזו כנסת זה יוצא באמת?).

אבל כל זה היה נכון עד ליום חמישי האחרון בו התכנסו להם ראשי שמונה מהמפלגות (לכאורה) שאמורות להיכנס לכנסת הבאה עלינו לרעה.

כמובן שלמילה אחת ממה שנאמר שם אין שום משמעות לחיי הנתינים בארץ הקודש. כמובן שהכל הצגה. ומתוך כך, הנה המלצתי, למי להצביע, לפי מצעי המפלגות (לכאורה) כפי שלכאורה התגלו ב”עימות” ה”מסקרן”.

ואלה שמות:

  • ישראל ביתנו” בראשות אביגדור “ערבים ושמאלנים החוצה” ליברמן – כל מי שרוצה מדינה פלשתינאית לצד מדינת ישראל, לגרש את הערבושים ולעשות עוואנטות של גבר על שאר העולם, ובכל זאת לא רוצה להצביע למרצ כי הוא לא רוצה לצאת שמאלני הומו.

  • יש עתיד” בראשות יאיר “אפילו את ‘זאת לא השאלה’ גנבתי מביבי” לפיד – כל מי שלא מצא סיבות מספיק טובות לספר לשכן העני שלו למה הוא נוסע ברכב מודל 2017 כשלשכנו אין כסף ללחם, יוכל למצוא את כל התירוצים בדף המסרים פה. ועל הדרך גם יעסוק בשיקום מרוקאים דתיים עבריינים עם כיפה והשלמת בגרויות. (גילוי נאות: הכותב לא השלים בגרויות, אבל עשה מכינה חבל”ז).

  • יחד” בראשות אלי “רק לא אריה” ישי – כל מי שרוצה אחדות בעם, חוץ מערבים, שמאלנים מנייקים, וסתם לפלפים. כל מי שרוצה שלום, חוץ מערבים, שמאלנים מנייקים, וסתם לפלפים וגם כן כל מי שלא מסמפט כל כך את דרעי אז בכיף.

  • הרשימה המאוחדת” בראשות איימן “מי???” עודה – ערבים (כאילו דה?), שמאלנים בוגדים מדרג א’ (אלה שליברמן יכניס לתאים. טלפון. תאי טלפון.) ו… זהו.

  • מרצ” בראשות זהבה “בעור כבש” גלאון – כל מי שרוצה מה שליברמן מוכר אבל רוצה להיראות מתקדםמצפונינאור ועדיין לא התעורר משנת המטריקס. שמאלנים בוגדים מדרג ב’ (אלה שיקבלו תא טלפון פרטי + כמה אסימונים שיוכלו להתקשר לחברים הערבים שלהם בעזה).

  • ש”ס” בראשות אריה “רק לא אלי” דרעי – מזרחים, דתיים וכל מי לא סובל את אלי ישי.

  • הבית היהודי” בראשות נפתלי “מה שליברמן אמר רק על אמת” בנט – מצביעי ליברמן על סטרואידים.

  • וכמובן “כולנו” בראשות משה “שקר כלשהו” כחלון – כל מי שלא הספיק לו לפיד, וגם יאיר לפיד לא הספיק לו.

בלטו בהיעדרם מה”עימות”:

הליכוד” בראשות בנימין “יורה לעצמי ברגל” נתניהו – אף אחד. כאילו מה? לא ברור שהוא עושה הכל כדי לפנות את המשכן? עבר זמנו.

ו”המחנה הציוני” בראשות יצחק “חחח…. זה יהיה ר”מ… די… הרסתם אותי…” הרצוג – אף אחד. בואו נראה איך הבחירות עובדות באמת…

התנצלותי הכנה לאלה ששמם הודר מהרשימה מטעמי חוסר עניין לציבור, שיכחה או התעלמות במפגיע.

זהו בינתיים. מקווה שעזרתי למתלבטים. ועד הבחילות, שיתקיימו הפעם ביום מטריקס הקדוש… היו שלום ותודה על הדגים.

HebrewSig

על מנצחים ומפסידים

שלום לכם.
היום נדבר על מנצחים ומפסידים, ווינרים ולוזרים ומה שביניהם ונפתח באחד ששכח מה זה להפסיד.
מהרגע בו זכה ג’ורג’ סיינט פייר בחגורת האליפות של ה UFC , הוא שלט בקטגוריית המשקל שלו ביד רמה. הריטואל היה קבוע. נקבע קרב על האליפות, מוצג המתמודד הבא, פרומואים מהדהדים על ה”מתמודד הקשה ביותר עד כה” ואז מגיע הקרב. והקרב נגמר בהחלטת שופטים אחידה אחרי שליטה מוחלטת של האלוף. סיינט פייר, ברצותו חבט ביריביו, ברצותו הפיל אותם לקרקע, ריתק אותם, בעט בהם, ניער אותם מצד אחד של הכלוב למשנהו. למרות ביקורת שספג מחלק מחובבי הספורט, לאיש לא נותר ספק בסוף הקרב מי המנצח הברור. ואז מגיע הראיון של אחרי הקרב והפלא ופלא, ג’ורג’ אינו מרוצה מהופעתו. לא מסופק מהיכולת אותה הציג. הגדילו לעשות הוא ומאמנו, כאשר מיד לאחר צאתם מהכלוב אחרי עוד ניצחון דומיננטי, הלכו מיד לחדר ההלבשה ותירגלו במשך חצי שעה את הטעויות שעשה ג’ורג’ באותו הערב. אלוף העולם.
ג’ורג’ היה ווינר אמיתי שגם אחרי ניצחון, תמיד ידע לתת קרדיט ליריביו. היה (ועדיין, אחרי פרישה – לפחות זמנית) תלמיד של אומנויות הלחימה. תמיד רצה לשפר את עצמו ולא האשים איש מלבד עצמו כשלא הלך (לא שזה קרה הרבה).
שמעון פרס, רה”מ ונשיא המדינה בדימוס לנצח יזכר כלוזר. הוא אפילו קיבל אישור על זה ממפלגתו, אחרי ששאל מפורשות “אני לוזר?” וקיבל תשובה מהדהדת “כן!”. מה לעשות, מר פרס אף פעם לא ידע להפסיד, למרות נסיונו העשיר. קולות הימאים, התרגיל המסריח וכל הג’אז הזה. כמאמר יצחק רבין ז”ל – חתרן בלתי נלאה.
האם נוכל למצוא איזה ווינר שלא יודע לנצח?
בוודאי. בטח שבוודאי. בוודאי שבטח.
מי המנצח התמידי בישראל? הלא הוא המנהיג החזק לעם החזק, האיש עם הבלורית, הקול העמוק, הסלוגנים הבלתי נגמרים והאנגלית המשובחת, הלא הוא מוכר הרהיטים המוכר בעולם – בנימין לבית נתניהו.
מדובר בתופעה ייחודית. אדם ששולט (הוא בעצמו, ממשלתו, או דומיו) ביד רמה בפוליטיקה הישראלית מאז רצח רבין (עם הפסקות קצרות לעשייה לביתו). שימו לב – רק בן גוריון כיהן יותר זמן כראש ממשלה מאשר מר נתניהו. כן, כן. יותר מרבין, יותר מפרס, יותר מבגין ושמיר. יותר מכל ראש ממשלה אחר.
אך אבוי לו למנצח הגדול ביותר בתולדות הפוליטיקה הישראלית.
שתו לו. אכלו לו. התנכלו לו. הרסו לו.
פשוט מדהים. הבנאדם יושב במגדל השן יותר מכל ראש ממשלה למעט בן גוריון, ולמרות כל זאת, השמאל הורס את המדינה, החרדים מוצצים למדינה את הדם, יאיר לפיד במחי יד הורס לו את כל תכניותיו כי רבות הן.
ביום פיטורי צאר האוצר לשעבר, לפיד, הפליא נתניהו באומרו “הממשלה הנוכחית נכפתה עלי“.
מוחי חישב לפרוץ בבכי תמרורים. איך לא ידענו? איך העזנו לבקרו, בעודו מתייסר תחת ממשלה אשר נכפתה עליו? איך לא ידענו להעריך את ההקרבה העצומה? לקחת על עצמו את תפקיד ראש ממשלת ישראל ככה. וכל זה, בל נשכח, אחרי שמפא”י הרסה לו את המדינה והשאירה לו איי חורבות. שכן הליכוד אף פעם לא היה בשלטון מאז פרוש בן גוריון.
ובכן מר נתניהו.
ניצחת. שוב ניצחת ושוב. וב”בחירות” הבאות עלינו כנראה גם תנצח. כי אתה ווינר! אתה יודע לזכות בפרס. אבל…
אתה לא יודע לנצח.
אתה sore winner.
כזה שגם אחרי ניצחון ממשיך להתנהג כמו אנדרדוג. כזה שלמרות היותו בדיוק בעמדה לשנות, מאשים את כל העולם חוץ מאת עצמו בכל תחלואי המדינה עליה הוא ש-ו-ל-ט. כזה שזקוק תמיד להתרכז במה עושים או לא עושים יריביו הפוליטיים, אבו מאזן, אובמה או כל מי שאינו נתניהו.
למד מג’ורג’ סיינט פייר איך לנצח. ובאמא’שך… תעשה כבר משהו עם הניצחונות שלך.
ועד הפעם הבאה, מוזמנים להגיב פה למטה. אצלי לא מצנזרים כלום (למעט אלימות וגזענות).
hebrewsig